
חיפוש כמו עיצוב מודעה בוואטסאפ או פוסטר למרקטפלייס הוא משימה אחרת מ־„תמונת AI כלשהי”. כבר יודעים מה המוצר, מה המחיר, ואיפה זה יעלה — צריכים ויזואל מסחרי, ואז כיתוב שמתאים.
מהשימוש האמיתי בישראל: כשבריף מודעה ברור פוגש מגבלת תמונות, הצעד השימושי הוא להמשיך לערוך את אותה מודעה — לא לקבל קטלוג של חיפוש / קול / מסמכים. ובריף מלא (מחירים, אחריות, as-is) אמור להניע את התמונה הראשונה, לא שרשרת שאלות סגנון ששורפת הודעות חינם.
שמוז יושב בתוך וואטסאפ. מתארים את המודעה פעם אחת, מחדדים את הפוסטר, מבקשים טקסט למודעה. לא מטא, לא תמיכת וואטסאפ. בלי להבטיח חינם לנצח.


תארו מוצר, מחירים וסגנון פעם אחת — קבלו פוסטר, המשיכו לערוך את אותה מודעה, והוסיפו כיתוב למודעה כשמוכנים. אתם שולטים.


תארו מוצר, מחירים וסגנון פעם אחת — קבלו פוסטר, המשיכו לערוך את אותה מודעה, והוסיפו כיתוב למודעה כשמוכנים. אתם שולטים.
לא. אתם שומרים/מעבירים את הפוסטר ומדביקים את הכיתוב בעצמכם.
מבקשים להמשיך לערוך את אותה מודעה — לא מתחילים מחדש עם קטלוג פיצ'רים. תוכניות בתשלום מופיעות כשצריך יותר; בלי הבטחת חינם לנצח.
לא. המדריך למודעות מוצר / מרקטפלייס כנות שבשליטתכם. ספאם המוני מסכן חסימות ולא לשם כך שמוז.